השפה והגבולות התרבותיים, האתניים והלאומיים במרחב הסייבר

עבודה זו באה לבחון את השפעות הבדלים תרבותיים בניבוי סיכויו של אדם להיות קורבן לעבירה במרחב הסייבר בכלל ועבירות הונאה בפרט בהן למרכיב האמון יש תפקיד מרכזי. הקשר התיאורטי בין אמון לזהות תרבותית מוסבר כמרכיב ותוצר של ׳הון חברתי׳, מונח שאותו טבע ופיתח בורדייה ומייצג ערך פרודוקטיבי של יחסים בין אנשים (Bourdieu, 1986), כשאמון ויחסי הדדיות הם תוצרים משמעותיים שלו (Putnam, 2000, Coleman 1988). את השונות התרבותית ייצגנו בעזרת המשתנה ׳שפת אם׳ שמשמש כמשתנה הבלתי תלוי. כפי שנציג בסקירת הספרות, השפה הינה פקטור מרכזי ביצוג שונות תרבותית ובזהות לאומית, והקשר בין התפתחות השפה והחברה הולך יד ביד משחר האנושות, או במילותיו של תום קלארק: ״אם ההון החברתי הוא הדבק שמחזיק את החברה ביחד אז השפה צריכה להיות מרכיב קריטי של הדבק״ (Clark, 2006).

על מנת לחקור את השערתנו השתמשנו בסקר של האיחוד האירופאי משנת 2014, ובו בחנו את תשובותיהם של 27,686 נחקרים מ-28 מדינות באירופה. בעזרת המשתנים ׳לאום׳ ו׳מדינה׳ יצרנו את המשתנה הבלתי תלוי - ׳שפת אם׳. בסקר נשאלו הנחקרים על מספר המקרים שבהם היו קורבנות לעבירות הונאה ועבירות סייבר אחרות. ממצאי עבודתנו מראים הבדלים של עשרות ואף מאות אחוזים בסיכויים של בני לאומים שונים להיות קורבנות לעבירות במרחב הסייבר ומצאנו כי ההבדל בסיכויים של דוברי השפה האנגלית, שהינה ׳השפה השנייה׳ הפופולרית ברשת, גדולים פי 235% מאלו שאינם דוברים אנגלית בעבירות הונאה – אך נמוכים ב-38% מדוברי שפות אחרות בעבירות שאינן עבירות הונאה. בעבודה זו, ומתוך הספרות המחקרית ננסה להציע מכניזים סוציולוגי שיסביר את ההמצאים.

על מנת לשלול את האפשרות שהבדלים תרבותיים הם משתני דמה והמנבאים האמיתיים הם גודל האוכלוסייה או גודל כלכלתה של המדינה בחנו את הקשר בין סיכוי לקורבנות לפי גודל האוכלוסייה והתל״ג של מדינות היעד, ולא נמצאה קורלציה. דוגמה לכך מהממצאים היא שבחנו את הסיכוי של בני הלאום הגרמני להיות קורבנות לעבירות הונאה בבנקים ומצאנו שהסיכוי הוא רק 2.04%, נמוך ביותר מפי 7 מהסיכוי של דוברי האנגלית – 15.6%. זאת למרות שגרמניה גדולה ביותר מ-20 מיליון תושבים מאנגליה, והתל״ג שלה גבוה מזה של האנגלים.

כך שייתכן שבמיתוס של מגדל בבל, כפי שמסופר בספר בראשית:

"עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לא יִבָּצֵר מֵהֶם כל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת", יש תובנה סוציולוגית עמוקה יותר ממה שהוא מגלה בקריאה ראשונה. הבדלים בין שפות הם גם הגבולות שסביבם בני אדם מתכווצים לקהילות, ובהקשר שלנו – השפה היא גורם מבדל בסיכויו של אדם להיות קורבן לפשיעה במרחב הקיברנטי.

האינטרנט תופס מקום מרכזי בכל תחומי החיים והצריכה בחיינו. מרבית הפעולות הפיננסיות כבר מתבצעות ברשת, ואיתן התפתחה עבריינות הסייבר שהיקפיה מוערכים במאות מיליארדי דולרים בשנה וצפויים להגיע למעל שני טריליון דולר בשנת 2019 (Juniper Research, 2015). בסקר של מכון גאלופ נמצא כי האמריקאים חוששים להיות קרבונות לגניבת פרטי כרטיס האשראי שלהם יותר מהאפשרות שיהיו קרבנות לעבירות כמו רצח, שוד פיזי או הטרדה מינית (John Perera 2014). התפתחות משמעותית זו פתחה שדה מחקר חדש – חקר הפשיעה באינטרנט. שדה זה מעמיד אתגרים בפני החוקרים המנסים להבין את מאפייניו הייחודיים ואת ההבדלים בין עבריינות במרחב הפיזי לזו שבמרחב הקיברנטי, ולשם כך שואפים החוקרים לאפיין את פרופיל העבריין, את פרופיל הקרבן, ולפענח את התנאים המאפשרים את היווצרותה של העברה. בעוד שבמרחב הפיזי יש צורך בקיום אינטראקציה ישירה בין העבריין לקרבן, הפשע הקיברנטי יכול להתבצע על ידי עבריין שמקום מושבו לדוגמה בניגריה כאשר קרבנו היא אלמנה בת 60 מטקסס. עם זאת, בדומה לעברות הונאה אחרות גם העברה במרחב הקיברנטי דורשת בניית אמון, שהנו תנאי לכל אינטראקציה ושיתוף פעולה מרצון בין הקרבן לעבריין המפתה אותו בהצעות אלו ואחרות.

            חקר הפשיעה במרחב הסייבר צעיר יחסית והמחקרים שנעשו עד כה בתחום התעמקו בפרופיל הקורבן, מאפייניו הדמוגרפיים, מגדר, תעסוקה, השכלה, הרגלי השימוש במחשב, הבדלים מגדריים ותעסוקתיים וכו׳. עבודה זו מציעה התבוננות על השייכות התרבותית-לאומית של הקרבן וכיצד הבדלים אלו משפיעים על סיכויו להיות קרבן לעבירות במרחב הסייבר בכלל, ובפרט קרבן לעברות הונאה המחייבות בניית אמון על מנת שהקרבן יהיה נכון לשתף פעולה מרצון עם העבריין. על מנת לבחון שונות זו בחרנו במשתנה ׳שפת אם׳ כמייצג את השונות התרבותית. כפי שנציג בסקירת הספרות, הקשר בין השפה לתרבות הוא חזק ומשמעותי ביותר, כמו הקשר בין שפה להון חברתי (Clark, 2006) והקשר בין הון חברתי לאמון (Coleman, 1990) כפי שיוצג בהרחבה בסקירת הספרות.

            מחקרים בתחום התרבות הראו שהבדלים בתפיסות העולם, בצורות חשיבה, בערכים ובסגנונות תקשורת של בני תרבויות שונות הם חלק ממכלול ההבניה החברתית שהמשיג בורדייה כ׳הביטוס׳ – "מערכת של נטיות מתמשכות וניתנות להעברה, מבנים מובנים מוטים מראש לתפקוד כמבנים” (Bourdieu, 1990, p. 53). במילים אחרות, ההביטוס הוא מערכת עקרונות החיצוניים לאדם שמתקיימים כמערכת ידע בשדה החברתי ומופנמים לכדי תובנות אישיות. התובנות הללו בתורן מניבות ומארגנות את העשייה החברתית הייחודית והסובייקטיבית של אותו אדם בתחום חברתי זה, ובתוך כך גם את האפשרות להתאימה לשם השגת מטרות רצויות. ההביטוס הוא אפוא היכולת של אדם להפעיל באורח אינטואיטיבי ידע, הבנה והבחנה בין דקויות בכל הקשור לתחום פעילותו (Bourdieu, 1990).

בהמשך לכך, אם ההביטוס מגדיר את ׳מערכת ההפעלה׳ של הפרט כפי שמעוצבת ומושפעת מהחברה, טבע בורדייה גם את המונח ׳הון חברתי׳ כדי לתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת החברתית מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם (Bourdieu, 1985). בהקשר לעבודתנו, מונחים אלו חיוניים להבנת הקשר בין אמון והון חברתי. בורדייה אמנם לא התייחס ישירות למושג ׳אמון׳ אך קולמן פיתח אותו והשווה אמון הדדי ל׳הון חברתי׳, בהגדרת ההון החברתי במונחים פונקציונליים כמו צמצום עלויות העסקה באינטראקציות חברתיות מסוכנות (Coleman, 1990). גם החוקר פוטנם הגדיר אמון כמרכיב מרכזי בהון חברתי (, 1993Putnam).

            על מנת לייצג את השונות התרבותית של הנחקרים בסקר של האיחוד האירופי משנת 2014, ששימש מאגר הנתונים לעבודה זו, פיתחנו את המשתנה ׳שפת אם׳ (Native language) מחיתוך של שני משתנים: ׳לאום׳ ו׳מדינה׳. נחקרים שהשיבו שהם אזרחי מדינה מסוימת ובני לאום התואם לה, הנחנו שהם דוברי שפת האם של אותה מדינה וזהותם הלאומית בהתאם. בחירה זו מבוססת על הקשר החזק בין שפה לתרבות ולהון החברתי. כפי שנציג בפרק סקירת הספרות, נראה כי שפה היא המשתנה המשמעותי ביותר בבידול בין תרבויות. מהשפה ניתן לזהות את עולם הערכים, הקודים, צורת החשיבה, תפיסות העולם ודרכי ההתנהגות של בני התרבות הדוברים את אותה שפה. כל אלו מביאים לבחירה במשתנה ׳שפת אם׳ כגורם מרכזי בין מכלול המשתנים המרכיבים את מושג התרבות, המייצג הבדלים תרבותיים, לאומיים ואתניים. הבחירה במשתנה ׳שפת אם׳ מייצגת תמונה רחבה מאוד בזהותו של הקורבן ובאופן שבו הוא מפרש את העולם, מתקשר עם אחרים ומגלה נכונות לשתף איתם פעולה.

למרכזיותה של השפה בהבניית הזהות הלאומית ולשפה המשותפת היה תפקיד מכריע בעיצוב הגבולות (הדמיוניים) של האומות ובפיתוח הרגש הלאומי (אנדרסון, 1983). בנוסף נמצא כי לשפה תפקיד חשוב בפיתוח יכולות קוגניטיביות ובעיצוב תפיסת העולם של דובריה. על פי חוקרים מובילים בתחום, כמו נועם חומסקי, בנג׳מין וולף ואחרים, לשפה יש תפקיד בעיצוב ׳מערכת ההפעלה׳ של דובריה – השפה היא כלי לשיקוף המציאות כפי שאנו תופסים אותה, להעברת מסרים ולהולכת משמעויות, והיא חלק מתהליך החיברות בקהילה התרבותית שבה מתפתח הילד Whorf, 1956; Chomsky, 2005)). לשיטתו של פילוסוף השפה לודוויג ויטגנשטיין, תפקידה של השפה הוא להפוך רעיונות למילים, כלומר השפה יכולה למפות רעיונות, מחשבות וייצוגים בנפשו של האדם. השפה מספקת לנו תמונה נכוחה של העולם, ועל כן לפי ויטגנשטיין היא למעשה תופעה חברתית (ויטגנשטיין ,1921). הקשר בין שפה להתפתחות החברה האנושית ולהבדלים בין תרבויות שונות קיים משחר האנושות, ואם "ההון החברתי הוא הדבק שמחזיק את החברה ביחד" (Putnam, 2000) אז השפה היא מרכיב קריטי של הדבק (, 2006Clark). בהקשר של עבודה זו, לשפה חשיבות ביצירת אמון שהוא תנאי הכרחי לכל אינטראקציה ונכונות לשיתוף פעולה.

            בעבודה זו נבחן האם קיים שוני בסיכויים של בני תרבויות ולאומים שונים להיות קרבנות לעברות במרחב הסייבר בכלל, ובפרט לעברות הונאה שבהן נדרש שיתוף פעולה מצד הקרבנות – כמו בהונאת בנקים שבהן הקורבן צריך להאמין שבכך שהוא נותן את פרטי חשבון הבנק שלו כי הוא צפוי להרוויח מכך. כמו כן נבחן האם לדוברי השפה האנגלית (שפה בעלת מעמד ייחודי בתור שפה בינלאומית המשותפת המאפשרת תקשורת בין דוברי שפות שונות מעבר לשיוך לאומי, אתני או טריטוריאלי נתון) צפויים יותר להיות קרבנות לעברות הונאה מדוברי שפות אחרות? כמו כן נבחן האם לגודל המדינה ולכלכלתה (תל״ג) יש השפעה על סיכויי אזרחיה להיות קרבנות לעברות הונאה, ואם כן – ייתכן שמשתנים אלו הם הרלוונטיים למחקר, ולא משתנים תרבותיים כפי שעבודה זו משערת.

תרומתה האפשרית של עבודה זו היא בהרחבת זווית ההתבוננות על תופעת הקרבנות ברשת, מהפרופיל האישי של הקרבן בלבד לזהותו התרבותית-לאומית. העבודה מאפשרת לבחון את הסיכויים של בני תרבויות שונות להיות קרבנות למגוון עברות במרחב הסייבר – בהן  עברות הונאה, תכנה זדונית, פריצה לחשבונות, הונאות ברכישה מקוונת ועוד, תוך ניסיון להסביר את המנגנון הסוציולוגי העומד בבסיס הממצאים שיחזקו או יפריכו את השערות המחקר.

1.1. על הרשת ומימדיה

ממחקר של איחוד התקשורת הבינלאומית לאו”ם (ITU) עולה כי בשנת  2016עמד מספרם של תושבי העולם המחוברים לרשת על למעלה מ-3.5 מיליארד איש, אשר היוו 46% מכלל 7.43 מיליארד בני האדם החיים על פני כדור הארץ. על-פי מחקר זה, באותה שנה היו 78.3% ממשקי הבית בארצות המפותחות מחוברים לרשת, ו-84% מהתושבים בהם היו מחוברים לרשת דרך טלפון נייד (Internet Live Stats, 2014). זהו גידול של 7% בשנה ביחס לשנת 2015 וניכר כי יותר ויותר פעולות עסקיות ואחרות עוברות כיום למרחב הקיברנטי, וכי ענפים שלמים העתיקו את מרכז פעילותם לאינטרנט. בין אלו ניתן למנות למשל את הפעילות הבנקאית, העברת כספים, מסחר במניות, היכרויות לצרכים רומנטיים, הרחבת הרשת החברתית, העסקית או האישית וכן רכישות מכוונות. פעולות אלו, הנעשות יותר ויותר במרחב הקיברנטי חוצה הגבולות, אינן תלוית במגבלות של זמן או מרחב ופותחות מגוון רחב של אפשרויות. צריכה מוגברת זו של שירותים ברשת משנה גם פרקטיקות אינטימיות, כמו למשל חיפוש אחר זוגיות ואהבה באתרי ההיכרויות המושכים אליהם מאות מיליוני משתמשים פעילים (DMC, 2016). כך הפכה הרשת לחלק מרכזי מחיינו, ובמקום שבו יותר ויותר עסקאות עוברות מהעולם הפיזי לעולם הוירטואלי סביר שנמצא גם דפוסים חדשים של פשיעה והזדמנויות חוצות יבשות לביצוע פשעים במרחבי זמן ומרחב שלפני עידן הרשת לא ניתן היה ליישמם (על הפשיעה ברשת נרחיב בפרק נפרד בהמשך).

מאז שהתפרסמו תחזיות ׳הכפר הגלובלי׳ של מקלוהן לפני יותר מחמישה עשורים (1959) נטמעה טכנולוגיית האינטרנט בחיי היומיום של רבים. הרשת ׳כיווצה׳ ללא הכר מונחים של זמן ומרחב ואפשרה לאנשים לתקשר עם אנשים ממקומות אחרים על פני הגלובוס בשעות שונות, אבל נראה כי את החסמים התרבותיים הרשת לא הצליחה לכווץ – ולצד התהליך הגלובליזציה צמחו כוחות לוקליים שדרשו לשמר את התרבות והזהות המקומית שלהם על ייחודה ואפיונה (Hall, 1997).

בעבודה זו, העוסקת בפשיעה ברשת, נבחן האם וכיצד שייכות תרבותית משפיעה על הסיכויים של אדם להיות קורבן לעבירות במרחב הסייבר. לשם כך נבחן את ההגדרות של תרבות, הבדלים תרבותיים, הון חברתי, שפה, סימפתיה והבניית אמון, וכיצד כל אלו משפיעים על תופעת הפשיעה ברשת.

1.2. תרבות ושפה

מושג התרבות פותח לראשונה על ידי אנתרופולוגים בסוף המאה ה-19, כאשר ההגדרה הראשונה והמפורסמת ביותר ניתנה על ידי אדוארד טיילור – אשר טען כי תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהגים וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש בהיותו חלק מהחברה (1871 ,Tylor). הניסיונות להגדיר את המושג נמשכו גם במאה ה-20, וכך למשל הציג קליפורד גירץ בספרו "פרשנות של תרבויות" חלק קטן מההגדרות שאסף קלייד קלקהון: על-פי הגדרות אלו, התרבות היא דרך החיים הכוללת של עם, המורשת החברתית שהפרט רוכש מקבוצתו, דרך חשיבה, הרגשה והאמנה, הפשטה של ההתנהגות, או תאוריה של האנתרופולוג על האופן שבו מתנהגת למעשה קבוצה של בני אדם. הגדרות אחרות התייחסו לתרבות כאל מערכת אוריינטציות תקניות לבעיות קבע, התנהגות נלמדת, מנגנון לקביעת התקנות הנורמטיביות של ההתנהגות או מערכת של טכניקות הסתגלות, הן לסביבה החיצונית והן לבני אדם אחרים, משקע של ההיסטוריה (Geerz, 1973).

עם התפתחות הגלובליזציה החלו לדבר על תרבות הגלובליזציה והחל להתפתח החזון של ׳הכפר הגלובלי׳, מונח שאותו טבע מרשל מקלוהן בשנות השישים כשדיבר על עולם שבו הלאומיות וקבוצות העניין הצרות נעלמות, העולם הוא כפר אחד (McLuhan, 1964). שלושה עשורים מאוחר יותר, במאמרו "המקומי והגלובלי: גלובליזציה ואתניות", ביקש החוקר סטיוארט הול לנסח מחדש חלק מהשאלות אודות הגלובליזציה והקשריה התרבותיים והאתניים. הול איתר שתי דרכי התמודדות עם הגלובליזציה הזו ברמה של המקומי: חזרה ללאומיות וניסיון להכיל את השונות. לדבריו, אחד המאפיינים החשובים של העידן הנוכחי הוא קבלת הייצוג של השוליים בתרבות המרכזית, והשוליות שהפכה באופן פרדוקסלי למוקד כוח המספר את הסיפורים שלו מלמטה-למעלה, ולא מלמעלה-למטה. במקביל אנו רואים תגובה לגלובליזציה בחזרה למקומי, לקהילה ולשכונה שעליה ניתן לדבר כמקום קונקרטי בעוד שכל השאר הופך לנזיל. החתירה לזהות בסיסית שכזו היא מה שהול מכנה "אתניות חדשה", אשר לדבריו יכולה להיות סוג של מיני-לאומיות פונדמנטליסטית, כך שפעולות ראקציה של הגלובליזציה יכולות להתפרש כחיפוש אחר הזהות הלאומית וחזרה לשייכות המקומית (Hall, 1997).

יותר משני עשורים לאחר פרסום מאמרו של הול, אנו עדים לשני תהליכים הפועלים על פי התחזית שלו: מצד אחד הכלכלה הגלובלית ורשת האינטרנט המחברת קרוב למחצית מבני האדם בעולם בתהליך התעצמות, ומנגד התחזקות הזהות הלאומית ביותר ויותר מדינות והדרישה להתבדלות תוך שמירה על הצביון התרבותית המקומי. על המתח בין הגלובליזציה ללוקליות וההתבדלות ניתן ללמוד מהתייחסות של מארק צוקרברג, מייסדה של הרשת החברתית פייסבוק, המחברת 1.9 מיליארד משתמשים. בפוסט שפרסם ב-16.2.17 קרא צוקרברג להקמת קהילה גלובלית וטען כי: ״הרשת החברתית יכולה להילחם במגמות הבדלניות בעולם ולקדם חיבור טוב יותר בין אנשים״.

בחזון של צוקרברג לשייכות הלאומית תפקיד באותן קהילות: ״בניית קהילה גלובלית שמתאימה לכולם תתחיל עם הקמת 'קהילות קטנות ומבנים חברתיים אינטימיים הפונים לצרכים האישיים, רגשיים ורוחניים המשותפים לכל בני האדם. דוגמאות לאותן קהילות יכולות להיות הכנסיות, קבוצות ספורט, איגודים או קבוצות מקומיות אחרות, אשר לכולם תפקידים חשובים כתשתית חברתית לקהילות שלנו. הם מספקים לכולנו תחושה של מטרה ותקווה; מספקים שירותי חינוך ופיתוח אישי; רשת ביטחון; ערכים, נורמות תרבותיות ואחריות; מפגשים חברתיים ודרך להכיר אנשים חדשים…״ (Mark Zuckerberg, 2017). חשוב לציין שכל הדוגמאות שאותן מביא מייסד פייסבוק הן של קהילות לוקליות ולא בעלות מימדים גולובליים. כך שגם כשמייסד פייסבוק מנסה להציג אידיאל אחר שבו אנשים יכולים להתחבר הוא מציג אידיאל של קהילות שיש להן מכנה משותף בעולם הפיזי והן יכולות הלכה למעשה להיפגש בעולם שבו האידיאל מרחיק עוד יותר את חזון הכפר הגלובלי.

1.2.1. הקשר בין שפה ללאומיות

כל הגדרות התרבות שצוטטו לעיל כללו גם את השפה, וכפי שמראה בנדיקט אנדרסון בספרו 'קהילות מדומיינות', לשפה היה ויש גם מרכיב חשוב בצמיחת רעיון הלאומיות והפיכתו לתופעה עולמית. על-פי אנדרסון, לאומיות היא אידאולוגיה שלפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי – זכות אשר תתממש בהקמתה של מדינת לאום. הלאומיות היא בבסיסה אידאולוגיה מודרנית שהתהוותה בין המאה ה-18 למאה ה-20 ולפי אנדרסון וחוקרים נוספים היא צמחה על רקע שקיעת הקהילה הדתית, שעוצמתה נחלשה בהדרגה אחרי ימי הביניים המאוחרים (אנדרסון, 1983: 46 .(אנדרסון מונה לכך שתי סיבות, שאחת מהן היא הגילויים והמסעות שאפיינו את התקופה וההבנה כי קיימות דתות נוספות, והשנייה היא התפתחויות טכנולוגיות כגון המצאת הדפוס, אשר אפשרו תקשורת רחבה בשפות המקומיות, מה שתרם להתבדלות ולחיזוק רגש השייכות לקהילה המדומיינת המקומית לצד ירידה בחשיבותה של הלטינית כשפת ההגמון. כדוגמה לכך הוא מביא נתון שעל-פיו עד שנת 1,500 77% מהספרים בעולם נכתבו בשפה זו, ואילו 75 שנה מאוחר יותר הודפסו רוב הספרים בפריז בצרפתית ולא בלטינית. הובס, דקארט, ופסקאל כתבו בלטינית והתפרסמו בכל אירופה, אך שייקספיר כתב אנגלית והיה מוכר רק לאנגלים – לפחות עד שהאנגלית הפכה ל-Lingua Franca במאה ה-20.

אנדרסון מסביר בספרו ששקיעת הקהילייה הדתית נגרמה בשל שקיעת השפה האחידה. ”ההוצאה לאור חדלה להיות מיזם בינלאומי" הוא כותב. ”הקהילות הקדושות שהתלכדו סביב שפות הקודש הקודמות הלכו והתפוררו, ובמקומן קם ריבוי של ישויות מתוחמות גאוגרפית" (אנדרסון, 1983, עמ' 70). אנדרסון מרחיב הסברו לצמיחת הלאומיות בהשפעת ׳קפיטליזם הדפוס׳ והרצון לשווק ספרים, ומסביר אותו בטענה כי העובדה שרוב הקוראים לא יכלו לקרוא לטינית דחפה את המיסוד של השפות המקומיות; השוק של דוברי הלטינית מוצה. לצד הירידה בכוחה של הלטינית וקפיטליזם הדפוס מונה אנדרסון גם את השימוש בשפה המקומית לניהול הביורוקרטיה הממלכתית כגורם נוסף לעלייה בחשיבותן של השפות המקומיות. התהליך שאותו הוא מתאר, אם כן, נבע מסיבות פרגמטיות, ולא בהכרח היה מתוכנן.

על פי עמדה זו, בתחילה היו אלה תהליכים כמעט לא מודעים לעצמם שנבעו מפעולת הגומלין הטעונה בין הקפיטליזם, הטכנולוגיה, וריבוי הלשונות. אבל מרגע שמשהו "קרה" הוא הפך תכופות למופת שיש לחקותו, ואם צריך, גם לנצלו במודע באופן מקיאווליסטי (אנדרסון, 1983: 76). "בסופו של דבר, צירוף כל הגורמים האלו אפשר צורה חדשה של קהילייה מדומיינת, שבקווים כלליים הכינה את הרקע להופעת האומה המודרנית״ כתב אנדרסון )אנדרסון, 1983: 78(. בהמשך, לדבריו, לצד צמיחתן של תנועות לאומיות מודעות היה ניסיון בכל אחת ואחת מהן לבדל את עצמן דרך שפה, כאשר העדיפות ניתנה לשפה קדמונית של בני אותו לאום. בפרק החמישי שכולו מוקדש לשפה, מצטט אנדרסון את יוהאן גוטפריד פון הרדר (1744‑1803) שטען כי "הרי כל עם הוא עם; יש לו אופי לאומי משלו כמו גם שפה משלו" (שם, עמ' 99(. אנדרסון מתאר גם את תרומתם של פילולוגים, חוקרי ספרות, דקדוק וכותבי מילונים להתחזקות התודעה הלאומית במדינות השונות, כשלכך נוספה גם מערכת החינוך שהפיצה את השליטה בשפה והגדירה אותה ככלי להגדרת השייכות הלאומית. הוא לא רק מתאר איך השפה המקומית שירתה את הלאומיות אלא גם מביא גם דוגמאות בהן נעשה שימוש בשפה להגנה על הלאומיות. כך למשל, הוא מתאר את מאמציה של הבורגנות הנמוכה בהונגריה להתגונן מפני הגרמנית שנתפסה כמייצגת של שושלת הבסבורג השנואה )אנדרסון, 1983: 120).

1.2.2. השפה כמנגנון פרשנות של המציאות:

לפי חוקר השפה נועם חומסקי, השפה מהווה אמצעי תקשורת וכלי ביטוי לשיקוף המציאות, להעברת מסרים ומשמעויות. היא מכילה סימנים וצירופים, תלויי הקשר של תרבות, זמן ומקום (Chomsky, 2005). עוד על הקשר בין שפה לתרבות ניתן ללמוד מהיפותזת ספיר-וורף (Sapir-Whorf Hypothesis) הקובעת כי קיים יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של השפה בה אדם מדבר לאופן שבו אותו אדם מבין את העולם ומתנהג בו. היפותזה שנויה במחלוקת זו קרויה על שם הבלשן והאנתרופולוג אדוארד ספיר ועמיתו-תלמידו, בנג'מין וורף. ספיר היה תלמידו של האנתרופולוג פרנץ בועז והגיע למסקנה כי השפה לא רק משקפת את התרבות והפעולה המורגלת, אלא כי בין השפה והמחשבה ישנו יחס השפעה או אף קביעה הדדית. השערה זו, בדבר היחסיות הלשונית או הדטרמניזם הלשוני, קובעת כי קיים קשר בין מבנה הלשון והתנהגות העמים הדוברים אותה. ההשפעה היא דו-כיוונית אך הלשון ובעיקר הדקדוק עמידים יותר ולכן מעצבים את התרבות יותר ממעוצבים על ידיה (1956, Whorf).

על-פי תפיסה זו, אדם אינו יכול לתפוס את המציאות באופן אובייקטיבי אלא רק דרך השפה המכתיבה את דרכי תפיסתו. וורף טען כי "אנו מנתחים את הטבע לפי קווים ששפות האם שלנו טבעו בנו. אנו לא מוצאים את הקטגוריות והסוגים שאנו מבודדים מעולם התופעות עקב היותם ברורים מאליהם; להפך, העולם מוצג לנו כשטף קליידסקופי של רשמים שמוחותינו צריכים לסדר, ופירוש הדבר הוא בעיקר המערכות הלשוניות במוחותינו. אנו חותכים את הטבע לחלקים, מסדרים אותו למושגים, ומייחסים חשיבויות באופן שבו אנו עושים זאת, בעיקר כיוון שאנו צדדים להסכמה לארגנו בצורה זו - הסכמה הפועלת בכל קהילת הדיבור שלנו, והחתומה בתבניות השפה שלנו... כל הצופים אינם מובלים על ידי אותן הראיות הפיזיות לאותה תמונת יקום, אלא אם כן רק עם הלשוני זהה, או שניתן לכייל אותם בצורה כלשהי” (Whorf, 1956, p. 212). מן ההנחה שהשפה מכתיבה את דרכי התפיסה נובעת המסקנה כי דוברי שפות שונות יתפסו את העולם באופן שונה, והשפעות החברה-לשון הן הדדיות אך השפעתה של הלשון על החברה, לפי וורף, חזקה יותר מאשר ההשפעה ההפוכה. התפיסה זכתה גם לשם "דטרמיניזם לשוני" משום שלפיה הלשון מכתיבה מראש את הדרך בה דובר שפה מסוימת יתפוס את המציאות.

עוד על הקשר בין לשון לתרבות וחברה ניתן ללמוד מהמושג ׳הסוציולקט׳, אותו דיאלקט סוציאלי, ניב של שפה המדובר על ידי קבוצה חברתית, תת-לשון האופיינית לקבוצת דוברים שלה מרכיבים חברתיים משותפים כמו מעמד חברתי, רקע כלכלי וכו'. בנוסף, הסוציולקט הוא מצב קבוע של דובריו, למרות שלרוב הם מסוגלים לעשות שימוש גם ברבדי לשון אחרים. כך, בעוד שהמשלב, שהוא סוג הלשון המשמשת דובר בנסיבות מוגדרות, עשוי להשתנות על-פי הנסיבות, ׳הסוציולקט׳ מובחן לפי קבוצת הדוברים (Basil Bernstein, 1964) כך שלא רק לשפה המקומית יש השפעה על האינטראקציה אלא גם לניב החברתי.

1.2.3. האם גבולות עולמנו הם גבולות השפה?

 אם השפה מושתתת על חוקי הלוגיקה ואם המחשבה בעלת צורה לוגית אז מסקנתו של ויטגנשטיין הייתה כי גבולות השפה הנם גבולותיה של המחשבה. כך, לדעתו של אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה האחרונה, אשר לקח על עצמו את המשימה לשפר את התקשורת שלנו, השפה מספקת לנו תמונה נכוחה של העולם. העולם הממשי שבו אנו חיים מציית לחוקי הלוגיקה, וכך גם השפה. על פי ויטגנשטיין, אופן המחשבה האנושי שבוי בכללי הלוגיקה, אנחנו לא יכולים לחשוב באופן שאינו לוגי (1921, Wittgenstein). דוגמה רווחת לטענה של ויטגנשטיין אנו מוצאים למשל במילה העברית "יפה", מילה זו בהקשר אחד נתפסת כתיאור ובהקשר אחר שם של אישה. את משמעותן של המילים אנו מפרשים על ידי כך שאנו עושים בהן שימוש באופן מסויים ולא באופן אחר. ויטגנשטיין לא פעל בחלל הריק, שאלת ההשפעה בין שפה לחשיבה נידונה כבר זמן רב לפניו.

האנתרופולוג פרנץ בועז עסק בקשר שבין שפה לתרבות. בועז הטיל ספק בהשפעה הקיימת בין שפה למחשבה. ולמעשה בועז הטיל ספק בהשפעה הקיימת בין שפה למחשבה. לטענתו אם אכן קיים קשר בין השניים אזי הוא קשר חד צדדי: המחשבה היא היא שמשפיעה על המחשבה ולא ייתכן שההפך הוא הנכון. לטענתו ניתן למצוא ביטוי למערך אמונות וערכים (= מחשבה) של תרבות כלשהי, או קהילייה כלשהי בשפה הייחודית שלה. כך שבניגוד לכל שנטען עד כה, בועז גרס כי אם אכן קיים קשר בין השניים אזי הוא קשר חד צדדי: המחשבה היא המשפיעה על השפה ולא ייתכן שההפך הוא הנכון. לטענתו לא ניתן למצוא ביטוי למערך אמונות וערכים של תרבות כלשהי, או קהילייה כלשהיא בשפה הייחודית שלה (Jakobson & Boaz, 1944).

לוויכוח בין שתי האסכלות צירפו את הטענות של הבלשן פון-הומבולדט (1769­‑1859) . לטענתו, הבדלי הלשון מקבילים להבדלי השקפת עולם, הלשון משקפת את החשיבה של האומה הדוברת אותה. עוד לפני אוצר המילים, הדקדוק משפיע על מחשבת הדובר. כך או כך, בין אם השפה היא זאת שמשפיעה על החשיבה או ההפך, במבחן ההבדל בין בני תרבות שונה הדוברים שפות שונות, התוצאה זהה ומשמעותה שלבני תרבות שונות הדוברים שפות שונות יש צורות חשיבה שונות, בין אם השפה היא המסובב או צורת החשיבה היא המסובב. מצב זה מחזק את הזיקה בין שפה לתרבות וממצב את השפה כפקטור מרכזי באפיון התרבות ובקביעת השוני בין מי שמחזיקים בערכים תרבותיים שונים.

1.3. אמון, הון חברתי, שפה ותקשורת מתווכת מחשב:

אמון הוא מנגנון המובנה ביחסים החברתיים ויכול להצביע על נכונות להיות פגיע כתוצאה מהאמונה בכוונה טובה של השותפים, אמונה במהימנותם, או אמונה בתפיסתם (Ghoshal & Nahapit, 1998). הספרות הסוציולוגית מגדירה אמון כרכוש של יחידים, של מערכות יחסים חברתיות או של המערכת החברתית המבוססת על נטילת סיכונים (Misztal, 1996) והגדרה נוספת מתייחסת לערך שאנשים נותנים לרקע, לתרבות ולמערכת החברתית של האחר כאשר הם מבקשים לקבוע האם לבטוח בו בנוסף, אנשים רואים את הרקע, התרבות, ואת המערכת החברתית של האחר כאשר מבקשים לקבוע אם לבטוח בו (Luhmann, 1988). במאמרו של גיימס פהר ׳ההיסטוריה של ההון החברתי׳ הוא קושר בין אמון ל׳הון חברתי׳ דרך משתנה ׳סימפתיה׳ – לשיטתו אנו נוטים לגלות סימפתיה לדומים לנו, לבני אותה שייכות אתנית וסימפתיה זו הינה קטגוריה מרכזית בבנייה אמון. פהר מציין כי האמון הוא תוצר של אותה סימפתיה ואינו מבנה אותה, משמע אין מדובר בהשפעה הדדית (10-11 :2004 ,Farr). על פי פוקהמה: ”אמון הוא הציפייה המתעוררת בתוך קהילה של התנהגות רגילה, כנה, שיתופית, המבוססת על נורמות משותפות, מצד חברים אחרים בקהילה זו [...] הון חברתי הוא יכולת הנובעת משכיחות האמון בחברה או בחלקים מסוימים ממנו. היא יכולה להיות מגולמת בקבוצה החברתית הקטנה והיסודית ביותר, במשפחה, כמו גם בקבוצה הגדולה ביותר, באומה, ובכל הקבוצות האחרות שביניהן. ההון החברתי שונה מצורות אחרות של הון אנושי, ככל שהוא נוצר בדרך כלל ומועבר באמצעות מנגנונים תרבותיים כמו דת, מסורת או הרגל היסטורי" (Fukuyama, 2000).

כל תיאוריה לשונית מאז Augustinian ראתה בשפה משאב אנושי, כמשקפת אידאולוגיה חברתית. וינגשנטיין שבחר לחקור את המחברות של Augustinian ככאלו שנוצרו מתרבות מרוחקת מספיק מרוחקת בזמן ומקום מזאת של המערב, מצא תובנות המראות את החשיבות של השפה לקביעת הקשרים והפרשנות החברתית של המילים הנבחרות (Baker, Gordon & Hacker, 2005). השקפה זו של השפה תואמת לתפקידה כמשאב בהון חברתי, לפי בורדייה ׳ההון החברתי׳ הוא הערך היצרני שנוצר ביחסים בין אנשים, הון חברתי נצפתה ברשתות של יחידים וקבוצות הוא מתבטא גם בתנאים הסביבתיים והתרבותיים שבו פועלות רשתות אלה, כגון האמון והדדיות של החברים. בהיותו סוג של הון, הון חברתי הוא תת-קטגוריות של כוח (מצטבר) והשפה מרכיב בהון החברתי (Bourdieu, 1986), בורדייה מפתח את הרעיון ששפה היא חלק מההון החברתי של הפרט ושל הקבוצה על בסיס עבודות קודמות של האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי שקבע ש״שפה היא כוח״. בראייה של מלינובסקי שפה היא אבן היסוד של כל תרבות והלשון היא סוג של זהות חברתית (Malinowski, 1934) ואמירתו של הבלשן Voloshinov ש״דקדוק הוא זהות״ (Voloshiniv, 1973) ומציג את השפה, היכולות הלשוניות, הדקדוק כחלק מ׳ההון התרבותי׳ של הפרט, מונח נוסף אותו פיתח בורדייה כחלק מהמשאבים של הפרט ושל קבוצה לקבוע היררכיות כלכליות ופוליטיות בכל חברה נתונה, מוגדרת ומפותחת על ידי הבחנות אסתטיות המקובלות בה אשר מגדירות את הערך של אותו הון תרבותי שתלוי רבות בהקשר וביכולות השימוש של המשאבים התרבותיים. אנחנו משתמשים בשפה כטכניקה לזיהוי הבדלים ברקע הסוציו-אקונומי של אנשים סביבנו (Bourdieu, 1984).

על הקשר בין ׳הון חברתי׳ ואמון נעשו עבודות הן ברמת הפרט והן ברמת הלאום, בהן נבחן כיצד הבדלים בין תרבותיים משפיעים על היכולות ליצור בין בני תרבותיות שונות אמון החיוני לפיתוח ארגוני (, 1993, 1995Putnam). פוקאימה הרחיב עוד יותר את ההגדרה של הון חברתי כ"קיומה של קבוצה מסוימת של ערכים בלתי רשמיים או נורמות משותפות בין חברי קבוצה המאפשרים שיתוף פעולה ביניהם (Fukuyama, 1999, p. 16). בעבודה קודמת שלו טען פוקאימה שאמון מובנה במערכת החברתית, כך שרמת התפקוד של אומה ("a nation's well-being") ויכולתה להתחרות תלויות בתכונה אחת בתרבותה – רמת האמון המובנית בחברה (Fukuyama, 1995, p. 33). פוקאימה כמובן מתייחס לרמת האמון בקרב בני אותה אומה (בעבודתו הוא מתייחס באופן ספציפי ליפן וגרמניה). טענה זו של פוקאימה מחזקת את השערת המחקר של עבודה זו על חשיבות האמון לתקשורת ושיתוף פעולה מצד אחד, ובערך של הבידול התרבותי-לאומי בבניית האמון – ליבת עבודה זו. על מנת שתתאפשר אינטראקציה בין-אישית ובנייה של שיתוף פעולה נדרש שיתקיים אמון – האמון הוא מרכיב מרכזי ב׳הון החברתי׳ החיוני ליכולת של אנשים לסמוך אחד על השני ולהאמין שהם לא מנוצלים או מרומים על ידי הצד השני. בספרות מתקיים דיון בנוגע לקוהרנטיות של המושג (Fiels, 2003), האם אמון הוא מרכיב בלתי נפרד של ׳הון חברתי׳ – גישה המיוצגת על ידי חוקרים כמו קולמן (1988) ו-Putnam (1993), או לחילופין האם הוא אחד ממוצרי ההון החברתי, כפי שמוצג על ידי חוקרים כמו Woolcock (1998) ושדה (2003).

כך שאם נחבר בין הרעיונות נמצא שהקשר בין אמון לשפה חזק מאוד. אמון הוא תוצר של סימפתיה, שהיא לכשעצמה תוצר של הון חברתי (10-11 , p.2004, Farr), והוא תלוי בשפה – אותה תכונה או קטגוריה משמעותית בהון החברתי של הפרט ושל הקבוצה. כך שללא שפה אין אפשרות לבנות מערכת יחסים, אין אפשרות לכונן ערך שיתורגם להון חברתי. השפה היא תנאי ראשוני והכרחי להבניית סימפתיה שבלעדיה אין אפשרות להבנות אמון. ללא אמון השפה הופכת לשקרים, ללא סימפתיה השפה הופכת חד-ממדית, ללא ההדדיות השפה מאיימת להיות לשון הרע, ללא זהות השפה היא שרירותית מבחינה תרבותית, חסרת תיחום והקשר (Clark, 2006).

אמון ברשת: במאמרו של אסלנר, “The Internet and Social Capital” עולה כי אמון ברשת אינו שונה מאמון בין אנשים בעולם הפיזי. תפיסת האמון מושרשת בחברה ותלויה בחינוך ודוגמה שאותה שואבים המשתמשים מהסביבה ומהוריהם, ואין הם צפויים לנטות לתת יותר או פחות אמון באחרים ברשת (, 1999Uslaner). בפרק "פשיעה במרחב הקיברנטי" נרחיב על חשיבות האמון בעבירות הונאה שבהן האנונימיות של האינטרנט מציעה לא רק הזדמנויות אלא גם אתגרים. כאשר המשתמש לא באמת יודע עם מי הוא מתקשר או עושה עסקים, הדבר מקשה עליו להעריך את אמינות ההצעה שהוא מקבל, ומצב זה יוצר חסך גדול של אמון שעל מנת לגשר עליו פיתחו האקרים מגוון מנגנונים המעניקים אמון – ביניהם הקמת זהויות אישיות של משתמשים ברשתות חברתיות ושל אתרים מזוייפים (, 2012Lusthaus).

            בחקר הפשיעה ברשת טרם נעשו עבודות הקשורות למיומנויות תקשורת, שפה והשפעתן על תופעה זו. מאידך גיסא, מחקרים רבים משדה מנהל העסקים והתרבות הארגונית הגלובלית בחנו את הקשר בין חסמי שפה, אמון ואפקטיביות התקשרות. עבודות אלו בחנו את חסמי השפה בהקשר לתקשורת ארגונית והשפעת חסמי השפה על הסחר הבינלאומי, הן בתוך תאגידים עסקיים והן בתקשורת עם לקוחות וספקים הדוברים שפות שונות. ממחקרים אלו עולה כי השפה היא אכן חסם מרכזי בבניית אמון וכי בהיעדר אמון התקשורת נפגעת (Tietze, 2012). דוגמה לכך ניתן ללמוד ממחקר מקיף שנעשה בקרב משתתפים מ-195 מדינות שבהן נבחנו כיצד תהליכי לוקליזציה של הרשת לרבות שימושים בשירותים המבוססים על השפה המקומית משפיעים על יכולות התקשרות עם בני שפה אחרת. בסקר שנערך בקרב מנהלים במדינות שונות בחן המחקר כיצד שימוש בשפות מקומיות משפיע על רמת האמון בסחר גלובלי (Jacques & Toubal, 2014). מן הממצאים עלה כי לשפה יש תפקיד קריטי בבניית אמון בתקשורת מתווכת מחשב והשפעתה גדולה לפחות פי שתיים ממשתנים אחרים. ממצא זה מבסס את הנחת העבודה שלנו כי לשפה יש חשיבות רבה ביצירת אמון בין זרים, כך שהמסקנה היא שבין דוברי שפות שונות קיים קושי בבניית אמון בעוד שדוברי אותה שפה נוטים לתת אמון גבוה יותר בבני שיחם אם אלו דוברים בשפתם (Tietze, 2012; Gumperz, 2009; Harzing & Pudelko, 2013).

1.4. על השימוש בשפות ברשת

אם בשנת 1999 רק אחוז אחד מאוכלוסיית העולם היה מחובר לרשת וכמעט כולו היה דובר אנגלית, בשנת 2016 היו כבר 286,942,362 משתמשים מאוכלוסיית ארה״ב, 721,434,547 משתמשים מבין תושבי סין ו-660,888,785 משתמשים מבין תושבי הודו. חוץ מהאמריקאים, רבים מהמשתמשים ברחבי העולם אינם דוברי אנגלית, ודאי לא כשפת אם, ואף נראה כי מספר המשתמשים דוברי הפורטוגזית או הערבית כשפת אם יעקפו בקרוב את מספר דוברי האנגלית הילידיים (Internet Live Stats, 2014). מכאן עולה כי החזון שהוצג בספר בראשית, על פיו השפה המשותפת תאפשר גם פעולה משותפת, לא התממש. "עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לא יִבָּצֵר מֵהֶם כל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" נכתב באותו פסוק (בראשית יא), אך מה שלא קרה בסופו של דבר במגדל בבל לא קרה גם ברשת: נראה כי הלכה למעשה האינטרנט משעתק את העולם הפיזי, לפחות בכל הקשור לבחירה של המשתמשים לתקשר בשפה שלהם. על פי ה- of StatisticsInstitute של ארגון UNESCO, קיימות כיום בעולם 6,900 שפות מדוברות אך 30 מתוכן מדוברות על ידי ארבעה מיליארד בני אדם, המהווים כ-60% מכלל האוכלוסייה העולמית. בכל מקרה ניתן להעריך כי ככל שמאות מיליונים נוספים יתחברו לרשת, שיעורם של הגולשים דוברי אנגלית כשפת אם ( speakersnative) יפחת ביחס לשיעור דוברי השפות האחרות, המצטרפים לרשת ככל שזאת גדלה (ראו נספח א׳ –  Language Spoken by SpeakersTop 30 Number of ).

1.4.1. מעמדה הייחודי של השפה האנגלית

לפי נתונים של האו״ם, השפות הנפוצות ברשת הן מנדרינית (סינית), הינדית, אנגלית וספרדית, ובאחוזים דומים נמצאות השפות הערבית והפורטוגזית. עם זאת, לאנגלית יש מעמד ייחודי משלה: אמנם רק 5.25% ממשתמשי הרשת הם דוברי אנגלית כשפת אם, אבל האנגלית היא ה- FrancaLingua, השפה הבינלאומית המשותפת המאפשרת תקשורת בין דוברי שפות שונות מעבר לשיוך לאומי, אתני או טריטוריאלי נתון. כך היא משתמשת כשפה השנייה הפופולרית ביותר בעולם ועל-פי הערכות, מעבר ל-375 המיליונים שדוברים שפה זו כשפת אם יש עוד 510 מיליון איש בעולם השולטים בה כשפה שנייה (, 2016Ethnologue). את הפיכתה של האנגלית לשפה הבינלאומית מסביר אנדרסון בעיקר בהיסטוריה של האימפריה הבריטית – האימפריה "שהשמש אינה שוקעת בה לעולם". הוא מתאר כיצד בתחילת המאה העשרים שלטה אימפריה זו על שטח של כ-39 מיליון קילומטרים רבועים ועל אוכלוסייה של כ-400 עד500 מיליון איש (קרוב לרבע מאוכלוסיית העולם). מדיניות קולוניאלית של הפצת השפה בקרב נתיני האימפריה הפכה אותה לנפוצה במקומות שונים בעולם, שפת המסחר והתרבות של כל נתיני האימפריה. כוחה העולה של ארצו -הברית במהלך המאה העשרים, הפצתם של סרטים הוליוודיים וגם כוחה של הטכנולוגיה האמריקאית תרמו גם הם למהלך זה (אנדרסון, 1983).

כתוצאה מכל אלו, אנגלית היא השפה שבה מתנהלת התקשורת העולמית, היא משמשת באורח שגרתי ויומיומי בני אדם בכל רחבי העולם ואינה שייכת למקום או לקבוצה. דהיינו, בניגוד למבטא, לתחביר או לאוצר ביטויים טיפוסי המאפשר לשייך גרסאות של אנגלית למקומות כמו אוסטרליה, דרום אפריקה, דרום ארצות הברית או הודו, וכן למגזרים חברתיים כמו מעמד הפועלים או האריסטוקרטיה האנגלית הבינלאומית – זו ששומעים למשל בשיריה של להקת ׳אבבא׳ משבדיה, זו שקוראים באתרי אינטרנט למיניהם, או זו שמשתמשים בה בשיחה בין תיירים, היא נטולת מקום ושיוך קבוצתי ומשמשת כשפה מתווכת (Hall ,1993). בנוסף לכל זאת האנגלית הנה שפת התכנות, השפה שבה נכתבות שורות הקוד בקרב מפתחים מרחבי העולם, והדבר מקנה לה מעמד ייחודי והופך אותה למועדפת גם על ההאקרים החומדים את כספם של משתמשים ברחבי העולם.

1.4.2. שפות שימוש והלוקליזציה של הרשת:

 בדומה לשינויים שהובילו להתפתחות תופעת הלאומיות עם שקיעת מעמדה של הלטינית במאה ה 16 כשפת ההגמון (אנדרסון, 1983, עמ׳: 43) כך התמורות שחלות ברשת שבתחילת דרכה שלטה האנגלית ובעקבות תהליכי לוקליזציה שכללו שימוש בשפה המקומית וצריכת תוכן אתני תרבותי מקומי במקומה של השפה האנגלית. תופעה זו נובאה על ידי הל שטען שהרשת תכווץ  מונחים של זמן ומרחב ותאיץ תהליכי של הגלובליזציה, תביא לפעולות ריאקציה של כוחות לוקליים שידרשו לשמר את התרבות והזהות המקומית שלהם על ייחודה ואפיונה (Hall, 1997).

בעוד כבודה של האנגלית במקומו מונח, מתרחשים תהליכים המשנים את פני הרשת: כך למשל, בעוד שבתחילת דרכה בשנות ה-90 הייתה האנגלית השפה השלטת ברשת, כיום, כשהשימוש בה הגיע לקרוב למחצית מאוכלוסיית העולם – יישומי תרגום אוטומטי מתקדמים ודפדפנים מולטי-לשוניים התומכים בשפות שונות מאפשרים לגולשים במדינות שאינן דוברות אנגלית לתקשר ולצרוך שירותים שונים בשפה המקומית, תוך שמירה על הצביון התרבותי שלהם דרך צריכה של תכנים מקומיים שנוצרו על ידי אנשי תרבות מקומיים ובשפה המקומית.

תופעת הלוקליזציה והשירותים המקוונים נפוצה ב-195 מדינות והיא צפויה להעמיק את אחיזתה ככל שהחדירה של הרשת על תכניה ויישומיה תעמיק במדינות היעד הספציפיות (Jacques & Toubal, 2014). מחקרים בתחומי הניהול מצאו כי תופעת הלוקליזציה של הרשת מקשה על יכולות הסחר הבינלאומי בשל חוסר באמון בין הצדדים, שנוצר מהבדלים תרבותיים בשל העובדה שאנשי העסקים ממקומות שונים דוברים שפות שונות, מתקשים להבין אחד את השני ומעדיפים לעשות עסקים עם אנשים דוברי שפתם. בחלק מהמחקרים שנעשו בתחום מציגים את מחסום השפה וגיוונה כבעל השלכות הרסניות על היכולות לקדם את הסחר הבינלאומי, ”כמחסום לעשות עסקים בינלאומיים באופן יעיל בשל בעיות תקשורת” (Jonsen, Maznevski & Schneider, 2011, p. 48).

1.4.3. 'מחסומי שפה':

כדי לספק הגדרה מעשית עבור המחקר הנוכחי, נמשיג ׳מחסומי שפה׳ כמכשול לתקשורת יעילה, תקשורת אפקטיבית המשרתת את יעודה. הקשר בין השניים מתבסס על הקושי בבניית אמון. מחקרים מדיסציפלינות ניהול, מנהל עסקים ויחסים בינלאומיים מראים כי קיים קשר חזק בין מחסומי שפה להיווצרות אמון בין אנשים (Feely & Harzing, 2003; Lagerström & Andersson, 2003; Piekkari, 2006).

ביבליוגרפיה

Allison, Stuart FH, Amie M. Schuck, and Kim Michelle Lersch. "Exploring the crime of identity theft: Prevalence, clearance rates, and victim/offender characteristics." Journal of Criminal Justice 33. 1 (2005): 19-29.

Anderson, Benedict (1991): Imagined Communities: Reflections on the Origin and Spread of Nationalism, Verso Books.

Anderson, R., Barton, C., Boehme, R., Clayton, R., Levi, M., Moore, T. and Savage, S. (2012), ‘Measuring the Cost of Cybercrime’. Paper presented at the WEIS Conference, Berlin.

Baker, Gordon P., and Peter Michael Stephan Hacker. Wittgenstein: Understanding and meaning: Volume 1 of an analytical commentary on the philosophical investigations, part I: Essays. Vol. 1. John Wiley & Sons, 2008.

Bernstein, Basil (1964): "Elaborated and restricted codes: Their social origins and some consequences." American Anthropologist 66.6_Part 2 p. 55-69.

Blommaert, J., & Omoniyi, T. (2006). E-mail fraud: Language, technology, and the indexicals of globalization. Social Semiotics, 16, 573- 605

Bossler, A. M., & Holt, T. J. (2009). On-line activities, guardianship, and malware infection: An examination of routine activities theory. International Journal of Cyber Criminology, 3, 400-420.

Bossler, Adam M., and Thomas J. Holt (2010):. "The effect of self-control on victimization in the cyberworld." Journal of Criminal Justice 38.3: 227-236.

Bourdieu, Pierre, and Loïc JD Wacquant. An Invitation to reflexive Sociology. University of Chicago Press, 1992.ֿ

Bourdieu, Pierre. "The social space and the genesis of groups." Information (International Social Science Council) 24.2 (1985): 195-220.

Brannen, Mary Yoko, Piekkari, Rebecca, and Tietze, Susanne (2014): The multifaceted role of language in international business: Unpacking the forms, functions and features of a critical challenge to MNC theory and performance. Journal of International Business Studies 45.5 495-507.

Chomsky, Noam (1995): Language and nature. Mind 104.413 1-61.

Clark, Tom. Language as social capital. Diss. University of Toronto, 2006.

Cohen, L. E., & Felson, M. (1979). Social change and crime rate trends: A Routine activity approach. American Sociological Review, 44, 588-608

Coleman, J. (1990). Foundations of Social Theory. Cambridge, Mass: Harvard University Press.

Coleman, J. S. (1988). Social capital in the creation of human capital. The American Journal of Sociology, 94(Supplement): S95-S120.

Dutton, William H., et al. "Mate selection in the network society: The role of the Internet in reconfiguring marriages in Australia, the United Kingdom and United States." (2008).

Ed Gerck (1998). Towards Real-World Models of Trust: Reliance on Received Information Available at http://www.mcg.org.br/trustdef.htm

Emm, D. (2006). Focus on trojans–holding data to ransom. Network Security, (6), 4-7.

Emmitt M & Pollock J (1997) Language and learning: an introduction for teaching (2^nd ed). Melbourne: Oxford University Press.

European Central Bank: Fourth Report on Card Fraud, https://www.ecb.europa.eu/pub/pdf/other/4th_card_fraud_report.en.pdf

Fukuyama, Francis (2000). "Trust, Social Virtues and the Creation of Prosperity.".

Grabosky, P. (2001). Virtual criminality: Old wine in new bottles? Social & Legal Studies, 10, 243-249.

Grazioli, Stefano, and Sirkka L. Jarvenpaa. "Perils of Internet fraud: An empirical investigation of deception and trust with experienced Internet consumers." IEEE Transactions on Systems, Man, and Cybernetics-Part A: Systems and Humans 30.4 (2000): 395-410.

Gregory, Deborah and W., Nikiforova, B. (2013): "Globalization of Trust and Internet Confidence Emails". Journal of Financial Crime, 20 (4), 14.

Hall, Stuart (1993). "Culture, community, nation." Cultural Studies 7.3 (1993): 349-363

Hall, Stuart. "The local and the global: Globalization and ethnicity." Cultural politics 11 (1997): 173-187.

Heartfield, Ryan, and George Loukas. "A taxonomy of attacks and a survey of defence mechanisms for semantic social engineering attacks." ACM Computing Surveys (CSUR) 48.3 (2016): 37.

Jakobson, Roman, and Boaz, Franz (1944). "Franz Boas' approach to language." International Journal of American Linguistics 10.4 p. 188-195.

Jarvenpaa, S.L., Tractinsky, J., Saarinen, L., 1999. Consumer trust in an internet store: a crosscultural validation. Journal of Computer Mediated Communication 5 (2)
www.asusc.org/ jcmc/vol5/issue2

Jewkes, Y. and Yar, M., Crime Online, pp 173–193. Culhompton: Willan Publishing.

John-Henry Perera. (2014). Gallup: More Americans worried about hacking than murder. Available: http://www.chron.com/news/nation-world/article/Gallup-More-Americans-worried-about-hacking-than-5855749.php. Last accessed 15/11/2014.

Jonsen, K., Maznevski, M. L., & Schneider, S. C. (2011). Diversity and it's not so diverse literature: an international perspective. International Journal of Cross Cultural Management, 11(1): 35-62.

Lagerström, K., & Andersson, M. (2003). Creating and sharing knowledge within a transnational team: The development of a global business system. Journal of World Business, 38(2): 84-95.

Luhmann, N. (1988). Familiarity, confidence, trust: problems and alternative. In Gambetta, D.(Ed). Trust: Making and Breaking Cooperative Relations. Oxford, Blackwell.

Lusthaus, Jonathan. "Trust in the world of cybercrime." Global Crime 13.2 (2012): 71-94.

Malinowski, B, 1934, Coral Gardens and their Magic , Vol. II, Allen & Unwin, London.

McGuire, M., and S. Dowling. "Chapter 2: Cyber-enabled crimes—fraud and theft." Cyber crime: A review of the evidence (2013).

OECD. (2011), Reducing Systemic Cyber Security Risk. Organisation for Economic Cooperation and Development.

Panwar, Ayush Singh (2014). Cyber Crime Through Social Engineering. Available at SSRN 2386521.

Pei, Mario A., John B. Carroll, and Benjamin Lee Whorf. "Language, Thought and Reality: Selected Writings of Benjamin Lee Whorf." (1957): 106-108.

Piekkari, R., & Tietze, S. 2011. A world of languages: Implications for international management research and practice. Journal of World Business, 46(3): 267-269.

Provos, Niels, Abu Rajab, Moheeb and Panayiotis, Mavrommatis (2009). "Cybercrime 2.0: when the cloud turns dark." Communications of the ACM 52.4 42-47.

Putnam, R. (1993). Making democracy work: civic tradition in modern Italy. Princeton: Princeton University Press. Putnam, R. (1995). Tuning in, tuning out: The strange disappearance of social capital in America. Political Science and Politics, 28(4): 664-683.

Rebecca Riffkin. (2014). U.S hacking tops the list of the most frequently or occasionally worried about crime. Available: http://www.gallup.com/poll/178856/hacking-tops-list-crimes-americans-worry.aspx. Last accessed 15/11/2014.

Rutter, J. (2000) ‘From the Sociology of Trust Towards a Sociology “E-Trust”’, at Samantha Dowling, Dec 2013, Cyber crime: a review of the evidence, Cyber Crime Research 2000, Home Office Science

Rutter, Jason (2001) "From the sociology of trust towards a sociology of ‘e-trust’." International Journal of new Product Development & Innovation Management 2.4: 371-385.

Sapir, E., and Whorf B. (1956) "The relation of habitual thought and behavior to language." Language, Thought, and Reality: Selected Writings of Benjamin Lee Whorf. pp. 134-159.

Tylor, Edward Burnett (1871). Primitive culture: researches into the development of mythology, philosophy, religion, art, and custom. Vol. 2. Murray,

Uslaner, E.M. (1999) The Moral Foundations of Trust. Unpublished manuscript, University of Maryland–College Park.

Van Wilsem, J. (2013) Hacking and harassment – Do they have something in common? Comparing risk factors for online victimization. Journal of Contemporary Criminal Justice 29(4): 437–453.

Voloshinov, V, 1973, Marxism and the Philosophy of Language , Trans. Ladislav Matejka and IR Titunik, Seminar Press, London.

Wang, Y. D., & Emurian, H. H. (2005). An overview of online trust: Concepts, elements and implications. Computers in Human Behavior, 21, 105–125.

 Watson, D, 2003, Death Sentence: the decay of public language , Random House Australia, Sydney.

Whitty, M. T. & Buchanan, T. (2012). The Online Dating Romance Scam: A Serious Crime. Cyber Psychology, Behavior, and Social Networking, 15(3), 181-183.

Wittgenstein, Ludwig (1921). "Logisch-philosophische Abhandlung. Annalen der Naturphilosophie." Wilhelm Ostwald (Ed.) 14.3/4 (1921).

Yar Majid, A. R.(2006) Cybercrime and society." London: Thousand Oaks.

Yar, Majid (2005). "The novelty of ‘cybercrime’an assessment in light of routine activity theory." European Journal of Criminology 2.4 407-427.