העברי השני

העברי השני

אברהם אבינו נקרא גם אברהם העברי - "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי" (יד, יג) וחז"ל מסבירים את שמו של אברהם העברי כמי שעבר לגדה השנייה: "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה פרשה מב, ח). מספרים לנו שאברהם היה שונה משאר בני האדם, היתה לו ראייה משלו על הדברים, כאשר כל בני האדם עבדו אלים רבים ונתנו להם צורה, אברהם בא ואמר להם - עזבו אתכם מכל האלים, עזבו אתכם מלתת להם צורה ופישט את כל העניין של כוח עליון שיצר את העולם ואחראי על כל מה שקורה פה לכדי אל אחד (שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד) וחסר צורה.

בהמשך, צאצאיו של אברהם מקבלים על עצמם איסורים ברורים ברוח אותה הבנה כדוגמת לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.  ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה. שמות כ'.

באותה תקופה זאת היתה מחשבה מאוד מתקדמת, מהפכנית ממש, דיאלוג ישיר עם האל שאחראי על כל מה שקורה פה ללא תיווך, ללא צורה, ללא שם בעוד שיתר בני האדם עבדו מאות ואלפי אלים שכל אחד מהם אחראי על משהו בתפקוד של העולם. היה את זה שאחראי על הגשם, וזאת שאחראית על מלחמות, והאחר על החיטה, ויש את זאת שאחראית לפתוח רחמים הלאו היא אלת הפריון ולכל דבר ועניין היה את האל שמופקד על התנהלותו לטוב ולרע. האלים השונים היו די דומים לבני האדם גם בצורה וגם באופן התנהלותם. דוגמה לכך היתה המערכת המונרכיות שמאוד דומה לזו של השליטים של אותה תקופה, היה ראש לאלים, היו לו עוזרים ומקורבים ובסה"כ אלו היו מערכות די מושחתות ממש כמו אצל השליטים האנושים אם אותם חולשות, יצרים, דחפים ורצונות היה שם לא מעט נפוטיזם שכולם קשורים זה בזה בקשרי משפחה וחברות ואז בא לו אברהם ומבטל את הארגון הזה ואומר יש רק אחד שאחראי על הכל והוא בכלל חסר צורה.

בעקבותיו עברו מרבית בני האדם לגדה השנייה וכולנו נהינו עברים. האמונה באלים רבים חלפה לה כמעט לגמרי מהעולם והדתות חלוקות בניהם על מי הוא השליח האמיתי אבל לכולם יש את אותה תפיסה לגבי האלוהות, תפיסה שמתי שהוא לפני 3500 שנה אחד שחשב במונחים הללו, והרי זה אברהם העברי.

המעבר מאמונה באלים רבים (פוליתאיזם) לאל יחיד (מונותאיזם) ושלילה של אלים נוספים לצד הפשטת האל ליישות רוחנית בלתי נגישה וחסרת צורה היא ללא ספק מחשבה מאוד מתקדמת.

הרעיונות של אברהם התפשטו להם בהצלחה רבה בעולם עד שבמאה ה 17 עברי אחר, ברוך שפינוזה, בא ואמר עזבו אתכם גם הוא לא קיים. אם אברהם העברי עשה את הקפיצה התודעתית מפוליתאיזם למונותאיזם ופישט את כל הקונספט הזה שנקרא אלוהות לדבר רוחני ונשגב בה שפינוזה 3,500 שנה אחרי ולוקח את הרעיון של ההפשטה צעד נוסף ואומר: עזבו אתכם, גם זה לא קיים.

שפינוזה מבטל את קיומו של האל הדטרמיניסטי ששולט על כל מה שקורה פה , שברא את העולם, שאחראי על הגורל בעולם ועל גורלו של כל אחד ואחד, אותו אל מוסרי, ישות טרנסצנדנטאלית, חוץ-יקומית, המצויה מעל ומעבר לכל היש שבעולמנו, ושלכל דבר שקורה פה יש סיבה ויש יד מכוונת וזאת ידו של אותו אל.

שפינוזה שבדומה לאברהם הגיע ממשפחה במשבר, שניהם הסתובבו בעולם ובדומה לאברהם גם הוא גיבש השקפת עולם מקורית ונועזת לתקופתו. השקפה שזיכתה אותו בתואר "ראש וראשון ליוצאים לשאלה" ול"כופר היהודי הראשון", שלא רק כפר ביהדות אלא בכלל בקונספט של דתות באשר הן ואני רוצה להוסיף לו את התואר - העברי השני.

היום, ההשתייכות לזרמים חילונים שונים היא נחלתם של מעל מליארד איש ברחבי העולם. החילוניות קיבלה צורות רבות ויש בה זרמים שבאים ואומרים - כן, יש פה משהו טרנסצנדנטאלי אבל לא אל שאחראי על הכל ועד אמירות שאין כלום, שכולנו לא יותר מולקולות וקשרים אנרגטיים אבל לא זה ולא זה דומים להאלוהים שלפני שפינוזה.

שפינוזה לא היה אתיאיסט, דהיינו, כופר בעצם קיומו של האל. שפינוזה פשוט הפסיק לראות את האלוהות בעיניה של הגישה המסורתית, כישות טרנסצנדנטאלית, שמכוונת את המציאות, אלא ראה את הישות האלוהית לא כנעדרת, אלא כקיימת בכל, כמהות אימננטית של המציאות, וכנובעת מן המציאות, הנמצאת בה ובתוכה, ולא מעל, מעבר ומחוצה לה אלא חלק ממנה. גבולות האלהות של שפינוזה הם גבולות הטבע - "אלוהים הוא הטבע". תפיסה זו שוללת של התפיסה המקראית המסורתית את מקומו ותפקידו של האל בחיי האדם.

נקודה נוספת להשוואה בין השנים היא ההקשר לארץ ישראל. אברהם הגיע לישראל לפני שלושת אלפים שנה במסגרת ההבטחה שניתנה לו על ידי אותו אל אחד "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ז') והיה זה שפינוזה , העברי השני, שבכוח הגותו החזיר את צאצאיו של אברהם לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. כפי שקבע דוד בן-גוריון, כי "שפינוזה היה נביאה הראשון של הציונות החילונית" (שביד).

בדומה להתייחוסת לאברהם, קשה להפריז במידת השפעת הגותו של שפינוזה על האנושות. מערכות בנות מאות שנים בהם הכנסייה או הרבנים ששלטו על החברה וקבעו את חוקיה והתנהלותה החלו לקרוס על מול המחשבה האבסטרקטית שהציע שפינוזה. מחשבה שקיננה בללבות של רבים מבני אירופה, תרמה להתפתחו עידן ההשכלה ועד הפרדת דת ומדינה במדינות רבות ובניהם צרפת, אנגליה וארה"ב של אמריקה.

המשך פיתוח של הרעיון יושלם בהמשך.