ויאמר אברהם: at this moment, this is me at my most… masochistic.

אברהם של רמברנט

אחד הסיפורים המזעזעים, המצמררים, העוצמתיים והדרמתיים בתורה כולה זה ללא ספק עקדת יצחק שבמרכזו עומדת דמותו של אברהם במבחן האמונה שלו באל האחד והיחיד שלו וזאת בניגוד לכל חוקי המוסר כאקט של הקרבה אישית וקידוש השם. 

אֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַבְרָהָם?", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי".  וַיֹּאמֶר: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". 

נכתבו אין ספור פרשניות לפרשה מרתקת זו, על דמותו הדיאליקטיבית של אברהם, על המעבר החד שעשה מעמידה מול האל בדרישה למשפט צדק - הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?! למוד של צייתנות מוחלטת ונכונות להקריב את היקר לו מכל - את בנו יחידו שאותו אהב. כל הגדולים נתנו את דעתם על פרשה - מהרמב"ם, דרך ליבוביץ ועד שולמית אלוני שהציעה מחשבה מקורית - שמי שבוחן את מי זה אברהם את אלוהים ולא ההפך. 

ואני רוצה לתרום עוד דעה לאין ספור שנתנו את דעתם לפרשה העוצמתית והכיון שלי מגיע מסרטו של קוונטין טרנטינו Kill Bill בו ביל מבצע טבח נוראי בחתונתה של אהובתו קידו ואף יורה בה בראשה. לאורך הסרט בין ה 4 שעות צצים רמזים למה שיוסבר מאוחר יותר על ידי ביל שאין מדובר במעשה סדיסטי כלל, אלא מעשה מזוכיסטי. למעשה המעשה הכי מזוכיסטי, הכי אגוצנטרי שלו שאינו קשור בה או באחרים בשום צורה אלא בתהליכים הפנימים שהוא עבר. איזה מחשבה אגואיסטית, עוד יותר מאהבה עצמה וכאשר נגעתי ברגע הזה אז גם הבנתי שזה הסיפור של העקידה. לפחות זאת העקידה שלי, לכל אחד יש את העקידה שלו, לכל אחד יש את האברהם שלו וזה האברהם שלי. 

“Do you find me sadistic? ... You know, Kiddo, I’d like to believe that you’re aware enough even now to know that there’s nothing sadistic in my actions. Well, maybe towards those other… jokers, but not you. 

No Kiddo, at this moment, this is me at my most...masochistic.”